בֵּינְתַּיִים מַהוּ. רִבִּי יוֹנָה בְשֵׁם רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ בֵּינְתַיִם כְּבָרִאשׁוֹנָה. רִבִּי יוֹסֵי בְשֵׁם רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ בֵּינְתַיִים כְּבָאַחֲרוֹנָה. אֵי זֶהוּ בֵּינְתַיִים. הָעוֹשֶׂה עִיסָּה מִן הַטֵּבֵל חַלָּה חַייֶבֶת בִּתְרוּמָה וּתְרוּמָה חַייֶבֶת בַּחַלָּה. מְנַיִין שֶׁחַלָּה חַייֶבֶת בִּתְרוּמָה. רִבִּי יִצְחָק בְּשֵׁם רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר מַרְתָּא בְשֵׁם רַב חַלָּה תָרִימוּ תְרוּמָה. מֵחַלָּה תָרִימוּ תְרוּמָה. מְנַיִין שֶׁהַתְּרוּמָה חַייֶבֶת בַּחַלָּה מִן קוֹשׁוֹי פָּֽתְרִין הָהֵן קְרָייָא מֵאוֹתָהּ שֶׁכָּתוּב בָּהּ רֵאשִׁית תָּרִימוּ חַלָּה.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
מן קושוי פתרין אהן קרייא. מאותן חברים שהן ממקום נקרא קושוי מפרשין מהפסוק הזה. דכתיב מראשית עריסותיכם תרימו חלה מאותה שכתוב בה ראשית ראשית דגנך וזו התרומה ממנה ג''כ לפעמים תרימו חלה ובכה''ג דאמרן:
מנין שהתרומה חייבת בחלה. כלומר חלק התרומה וכגוונא דאמרן שעושה עיסה מן הטבל:
חלה תרימו תרומה. דריש בה אף מחלק החלה שבה תרימו תרומה גדולה וכן המעשרות:
מנין שחלה חייבת בתרומה. כלומר דילמא אין ה''נ דא''צ לתרום על חלק החלה שבתבואה מאחר דסוף שיתננה לכהן:
בנתיים מהו. וכדמפרש לקמיה איזהו בנתיים העושה עיסה מן הטבל וקרי לה בנתיים לפי שהוא מדבר שהוא בנתיים שזה כבר נגמר לחיוב מעשרות אבל עדיין לא נתקן והרי הוא בין הגמר לבין הפרשה ואם עשה עיסה ממנו פליגי בה ר' יונה ור' יוסי אליבא דר''ש דמר אמר בשמיה שדינו כבראשונה כלומר כמו שהיה מקודם שנגמר למעשרות ועיסה זו פטורה מן החלה ומר אמר בשמיה שנידון כבאחרונה כמו שכבר הופרש ממנו התרומה והמעשרות וחייבת בחלה וכדמסיק ואזיל:
חלה חייבת בתרומה ותרומה חייבת בחלה. כלומר לפעמים מצינו שאף התרומה חייבת היא בחלה כמו שהחלה חייבת בתרומה שהרי בתחלה מפרישין מן הכרי תרומה ומעשרות על הכל וא''כ אף חלק החלה שיפריש אח''כ מהעיסה נתרם הוא וזהו חלה חייבת בתרומה אף כאן בזה הטבל שיש בו חלק תרומה שעדיין לא הופרשה ממנה מ''מ אם עשה עיסה ממנו חייבת בחלה ואע''פ שיש בה מחלק תרומה ותרומה עצמה שכבר הופרשה ודאי פטורה מן החלה כאן שלא נתבררה התרומה מתחייב בחלה אף לחלק תרומה שבה:
פְּשִׁיטָא עַל דְּרַבָּנִין בְּהָהֵן פָּחוֹת מִשְּׁלִישׁ שֶׁאֵינוֹ נִגְרָר לְעִנְייַן הַמַּעְשְׂרוֹת. רִבִּי חִייָה בַּר יוֹסֵף שָׁאַל עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי לָֽעְזָר מַהוּ שֶׁיְּהֵא נִגְרָר לְעִנְייַן חַלָּה כְּעִיסַּת הָאוֹרֶז. שְׁמוּאֵל בַּר אַבָּא בָּעֵי אֵי זֶהוּ חָדָשׁ וְיָשָׁן שֶׁבַּחַלָּה. שְׁתֵּי שָׂדוֹת אַחַת הֵבִיאָה שְׁלִישׁ וְאַחַת פָּחוֹת מִשְּׁלִישׁ לַחַלָּה אַחַת לְמַעְשְׂרוֹת שְׁתַּיִם. אַחַת 7a פָּחוֹת מִשְּׁלִישׁ וְאַחַת עֲשָׂבִים לַחַלָּה שְׁתַּיִם לְמַעְשְׂרוֹת אַחַת. אַחַת הֵבִיאָה שְׁלִישׁ וְאַחַת עֲשָׂבִים בֵּין לַחַלָּה בֵין לְמַעְשְׂרוֹת שְׁתַּיִם.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
פשיטא על דרבנן וכו'. כלומר ודאי אליבא דרבנן ליכא למיבעי אם זה הבא מתבואה שלא הביאה שליש שנתערב בתבואה שהביאה שליש אם נגרר הוא עם החיוב לענין שיהא ג''כ הוא חייב במעשרות דהאי מילתא דפשיטא הוא שלא מצינו גרירה לענין חיוב המעשרות שיהא החייב גורר את הפטור עמו לחיוב אלא אליבא דר''א לענין חיוב חלה הוא דאיכא למיבעי כהאי דר' חייה בר יוסף שאל דלדעתיה דר''א מהו שיהא נגרר תבואה שלא הביאה השליש עם תבואה שהביאה שליש שאם עשה עיסה משתיהן יהא נגרר הפטור עם החייב להתחייב כולה בחלה כעיסת אורז כמו דאשכחן בעיסת אורז דתנינן לקמן בפ''ג העושה עיסה מן החטים ומן האורז אם יש בה טעם דגן חייבת בחלה וה''נ כן ולא אפשיטא אליבא דר''א:
איזהו חדש וישן שבחלה. מה נקרא חדש וישן לענין חיוב חלה שלא יפריש מזה על זה לפי שאין תורמין מחדש וישן מזה על זה ומפרש ואזיל לחלה אחת כלומר לענין חיוב חלה ושיפריש מזו על זו אחת היא נחשבת שהרי שתיהן חייבות בחלה ומשנה אחת הן באים או מחדש או מישן ותורמין מזו על זו ולענין חיוב מעשרות שתים הן ואם זו הביאה שליש לפני ר''ה וזו לא הביאה עד לאחר ר''ה אין מעשרין מזו על זו שזו מן החדש וזו מן הישן אחת הביאה פחות משליש לפני ר''ה ואחת לא הביאה אלא עשבים ואח''כ בשנה זו נגמרה הרי לענין חיוב חלה שתים הן נחשבות לפי שזו שהביאה פחות משליש לפני ר''ה מן הישן היא שנתחייבה מאז בחלה וזו שלא הביאה אלא עשבים לפני ר''ה ואחר ר''ה נתגדלה מן החדש היא ואין תורמין חלה מזה על זה:
למעשרות אחת הן נחשבות. שהרי אף זו שלא הביאה אלא פחות משליש לפני ר''ה לא נתחייבה במעשרות עד לאחר ר''ה בשנה זו ומשנה אחת הן ומעשרין מזה על זה:
אחת הביאה שליש לפני ר''ה ואחת הביאה עשבים ובשנה זו נגמרו הרי הן נחשבות שתים בין לחלה ובין למעשרות לפי שאותה שהביאה שליש לפני ר''ה נתחייבה בישן בשתיהן והאחרת לא נתחייבה בשתיהן אלא בשנה זו ואין תורמין לא חלה ולא מעשרות מזה על זה:
הַסּוּפְגָּנִים טְרִיקְטָא. הַּדּוּבְשָׁנִים מֵלִי גָּאלָא. וְהָאִיסְקָרִיטִין חֲלִיטִין דְּשׁוּק. וְחַלַּת מַסְרֵת חֲלִיטִין דְּמַיֵי.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
גמ' הסופגנין טריקטא וכו' כמפורש במתני':
רִבִּי יוֹחָנָן אָמַר טְרִיקְטָא חַייֶבֶת בַּחַלָּה וְאוֹמֵר עָלָיו הַמּוֹצִיא לֶחֶם מִן הָאָרֶץ. וְאָדָם יוֹצֵא בָהּ יְדֵי חוֹבָתוֹ בַפֶּסַח. רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ אָמַר טְרִיקְטָא אֵינָהּ חַייֶבֶת בַּחַלָּה וְאֵין אוֹמֵרִ עָלָיו הַמּוֹצִיא לֶחֶם מִן הָאָרֶץ. וְאֵין אָדָם יוֹצֵא בָהּ יְדֵי חוֹבָתוֹ בַפֶּסַח. רִבִּי יוֹסֵי אָמַר תַּרְתֵּיי רִבִּי יוֹחָנָן אָמַר טְרִיקְטָא חַייֶבֶת בַּחַלָּה וְאוֹמֵר עָלֶיהָ הַמּוֹצִיא לֶחֶם מִן הָאָרֶץ. וְאָדָם יוֹצֵא בָהּ יְדֵי חוֹבָתוֹ בַפֶּסַח. רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ אָמַר טְרִיקְטָא אֵינָהּ חַייֶבֶת בַּחַלָּה וְאֵין אוֹמֵר עָלֶיהָ הַמּוֹצִיא לֶחֶם מִן הָאָרֶץ. וְאֵין אָדָם יוֹצֵא בָהּ יְדֵי חוֹבָתוֹ בַפֶּסַח. רִבִּי יוֹסֵי אָמַר חוֹרֵי. רִבִּי יוֹסֵי אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן כָּל שֶׁהָאוֹר מְהַלֵּךְ תַּחְתָּיו חַייָב בַּחַלָּה וְאוֹמֵר עָלָיו הַמּוֹצִיא לֶחֶם מִן [הָאָרֶץ] וְיוֹצֵא בָהּ יְדֵי חוֹבָתוֹ בַפֶּסַח. רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ אוֹמֵר כָּל שֶׁהָאוֹר מְהַלֵּךְ תַּחְתָּיו אֵינוֹ חַייָב בַּחַלָּה וְאֵין אוֹמֵר עָלָיו הַמּוֹצִיא לֶחֶם מִן הָאָרֶץ וְאֵין אָדָם יוֹצֵא בָהּ יְדֵי חוֹבָתוֹ בַפֶּסַח. אָמַר לוֹ רִבִּי יוֹחָנָן וּבִלְבַד עַל יְדֵי מַשְׁקֶה.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
א''ל ר' יוחנן ובלבד ע''י משקה. כלומר אפי' לדבריך שאתה פוטר ובלבד אם נעשו ע''י משקה או מיין או משמן וכיוצא בו או ממים רותחין שניתנו בהן והאור מהלך תחתיהן:
ר' יוסי אומר תרתיי. שני דברים דפליגי בהו ר''י ור''ל חדא הא דטריקטא ועוד אמר ר' יוסי חורי עוד דבר אחר דפליגי ביה דר' יוחנן אמר כל שהאור מהלך תחתיו כלומר שאינו נאפה בתנור אלא במחבת והאור מהלך תחתיו אעפ''כ חייב בחלה וכו' ור''ש בן לקיש פוטר:
רבי יוחנן אומר טריקטא חייבת בחלה וכו' ולקמן פריך עליה מהמתני':
משנה: עִיסָּה שֶׁתְּחִילָּתָהּ סוּפְגָּנִים וְסוֹפָהּ סוּפְגָּנִים פְּטוּרָה מִן הַחַלָּה. תְּחִילָּתָהּ עִיסָּה וְסוֹפָהּ סוּפְגָּנִים תְּחִילָּתָהּ סוּפְגָּנִים וְסוֹפָהּ עִיסָּה חַייֶבֶת בַּחַלָּה. וְכַן הַקְּנוּבְקָאוֹת חַייָבוֹת. הַמְּעִיסָּה בֵּית שַׁמַּי פוֹטְרִין וּבֵית הִלֵּל מְחַייְבִין. הַחֲלִיטָה בֵּית שַׁמַּי מְחַייְבִין וּבֵית הִלֵּל פּוֹטְרִין. חַלּוֹת תּוֹדָה וּרְקִיקֵי נָזִיר עֲשָׂאָן לְעַצְמוֹ פָטוּר לִמְכּוֹר בַּשּׁוּק חַייָב.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
חלות תודה ורקיקי נזיר אם עשאן לצורך עצמו פטורין. מכיון שבשעת גלגול העיסה הן של הקדש וכתיב עריסותיכם ולא של הקדש אבל אם עשאן למכור בשוק למי שצריך להן חייבין כדמפרש טעמא בגמרא שכל שהוא למכור בשוק לא בדעתו הדבר תלוי אלא שמא ימצא לקוחות ואם לאו יניח אותן לאכול לעצמו וא''כ נטבלו מיד וחייבות בחלה:
ב''ש וכו'. מפרש בגמרא שני תלמידים שנו אותה. כלומר מי ששנה זו לא שנה זו דאחד שנה המעיסה והה''ד לחליטה ב''ש פוטרין וב''ה מחייבין ואחד שנה חליטה והה''ד למעיסה ב''ש מחייבין וב''ה פוטרין ולענין המסקנא בין מעיסה בין חליטה כל שנאפית בתנור חייבת בחלה:
מתני' המעיסה. מפרש בגמרא שנותן מים חמין לתוך הקמח והחליטה שנותן הקמח לתוך מים חמין ובבבלי פ' כל שעה מפרש איפכא:
וכן הקנובקאות. זהו העשוי מקמח קלוי נילוש בשמן ואחר הלישה והאפיה מפרכין אותו בידים ומחזירו לקמח ועושין אותו מאכל לתינוקות חייבין בחלה:
תחילתה עיסה וכו'. כלומר אבל אם בתחילה עשאה שתהא עיסה גמורה לאפות הימנה פת והשלימה בסוף כמעשה סופגנין או איפכא תחילתה מעשה סופגנין והשלימה עיסה גמורה לעשותה פת חייבת בחלה:
מתני' עיסה שתחילתה סופגנין. שעשאה מתחילה בלילתה רכה כדי לעשותה סופגנין וכך עשאה בסופה סופגנין כמתני' דלעיל שנותן בה יין או שמן ודבש או שמבשלה במים רותחין זו היא שפטורה מן החלה כדתנינן לעיל ומשום סיפא נקיט לה:
פָּחוֹת מֵחֲמֵשֶׁת רְבָעִים כִּתְבוּאָה. אָמַר רִבִּי אָבִינָא הָדָא אָֽמְרָה כְּשֶׁהָיוּ פָּחוֹת מֵחֲמֵשֶׁת רְבָעִים. אֲבָל אִם הָיוּ חֲמֵשֶׁת רְבָעִים מְצוּמְצָמִין לֹא בְדָא. רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן בְּשֵׁם רִבִּי אָבוּנָא לֹא עַל הָדָא אִתְאֲמָרַת. אֶלָּא עַל הָדָא דְּאָמַר רִבִּי יוֹחָנָן מְדוּמָע פָּטוּר מִן הַחַלָּה. סָפֵק מְדוּמָע וְהַנֶּאֱכַל מִשּׁוּם דִּימּוּעַ חַייָב בַּחַלָּה עָלֶיהָ. רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן בְּשֵׁם רִבִּי אָבוּנָא הָדָא דְאִיתְמַר כְּשֶׁהָיוּ יוֹתֵר מֵחֲמֵשֶׁת רְבָעִים אֲבָל אִם הָיוּ חֲמֵשֶׁת רְבָעִים מְצוּמְצָמִין פְּטוּרָה מִן הַחַלָּה.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
לא על הדא איתאמרת. הא דר' אבונא אלא על הדא דר' יוחנן דמדייק מהמתני' דקתני המדומע פטור ומשמע הא אם ספק מדומע הוא כגון שתי קופות ונפלה סאה של תרומה לתוך אחת מהן ואינו ידוע לאיזה מהן נפלה דהויא ספק מדומע וכן הנאכל משום דימוע כלומר שיש בו איזה חשש דימוע ונאכל בתורת דימוע להכהן חייב בחלה ועליה קאמר ר' יוסי בר' בון דאיתמר ההיא דר' אבינא והכי הוא דאיתמר דלא שנו אלא בשהיו יותר מחמשת רבעים הלכך חיישינן דשמא יש כאן שיעור חיוב חלה מהחולין שיש בו וחייב בחלה אבל אם אין במדומע הזה אלא ה' רבעין מצומצמין פטורין מן החלה דשמא כל החמשת רבעין הן מהתרומה וכגון לאחר שנפלה להפחות ממאה חולין נטל מהן ה' רבעים מצומצמין ועשה עיסה דבכה''ג תלינן דאפשר כל ה' רבעין מן התרומה הן ואפי' בספק מדומע פטורה מן החלה:
ופחות מה' רבעים בתבואה. קתני במתני' דפטורה מן החלה אמר ר' אבונא הדא אמרה כלומר לא שנו אלא בשהוא פחות מה' רבעים ממש אבל אם היו ה' רבעין מצומצמין לא בדא אמרו שפטורה וקמ''ל דלא חיישינן הואיל והשיעור בתבואה מצומצם הוא שמא תתמעט בטחינה ויהיה בקמח פחות מכשיעור:
מִילֵּיהוֹן דְּרַבָּנִין פְלִיגִין. כַּהֲנָא שָׁאַל לִשְׁמוּאֵל לֹא מִסְתַּבְּרָא בְּהָהֵן מְדוּמָּע. דְּתַנִּינָן הָכָא שֶׁרוּבָּהּ תְּרוּמָה תְרוּמָה. אָמַר לֵיהּ אוּף אֲנָא סָבַר כֵּן אֶלָּא כַּד תִּיסּוֹק לְאַרְעָא דְיִשְׂרָאֵל אַתְּ שְׁאַל לָהּ. כַּד סְלַק לְהָכָא שָׁמַע רִבִּי יָסָה בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן אֲפִילוּ סְאָה אַחַת שֶׁנָּֽפְלָה עַל תִּשְׁעִים וְתֵשַׁע חוּלִין. אָמַר רִבִּי אַבָּהוּ כָּךְ מֵשִׁיב רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ לְרִבִּי יוֹחָנָן הַסְּאָה פּוֹטֶרֶת אֶת הַכֹּל. אָמַר לֵיהּ וְכִי עִיגּוּל בְּעִיגּוּלִין דָּבָר בָּרִי שֶׁהַתְּרוּמָה עוֹלָה בְיָדוֹ וְאַתְּ אָֽמְרָת דָּבָר קַל הוּא אַף הָכָא קַל הוּא. וִיתִיבִינֵיהּ שַׁנְייָא הָא בְעִוגּוּלִין שֶׁכְּבָר בָּֽטְלוּ. רִבִּי יוֹנָה וְרִבִּי יוֹסֵי תְּרֵיהוֹן בְּשֵׁם רִבִּי זְעִירָא אֲפִילוּ חִטִּין בְחִטִּין טוֹחֵן וּמַתִּיר.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
מיליהון דרבנן פליגין וכו'. כל האי סוגיא עד אפילו חטין בחטין טוחן ומתיר גרסינן לה לעיל בפ''ד דתרומות בהל' ח' והך מיליהון דרבנן פליגין התם הוא דשייכא אדלעיל שם וכן כל הא דלקמן ואיידי דאיירי כאן במדומע מייתי לה אגב גררא כדרך הש''ס הזה ולא שייכא כלל וכלל לדינא דמתני':
מַתְנִיתָא פְלִיגָא עַל דְּרִבִּי יוֹחָנָן. הַסּופְגָּנִים וְהַדּוּבְשָׁנִים וְהָאִיסְקָרִיטִין וְחַלַּת 7b הַמַּשְׂרֵת וְהַמְּדוּמָּע פְּטוּרִין מִן הַחַלָּה. פָּתַר לָהּ בְּסוּפְגָּנִין שֶׁנַּעֲשׂוּ בָאוֹר. וְאֵין יוֹצְאִין בְּסוּפְגָּנִין שֶׁנַּעֲשׂוּ בַחַמָּה. יוֹצְאִין בְּסוּפְגָּנִין שֶׁנַּעֲשׂוּ בָאוֹר. וְלֵית הָדָא פְלִיגָא עַל רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ. פָּתַר לָהּ בְּשֶׁהָיָה הָאוֹר מְהַלֵּךְ מִן הַצָּד.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
ולית הדא. מתניתא פליגא על רשב''ל דהא קתני יוצאין בשנעשו באור ומשני דר''ל פתר לה בשהיה האור מהלך מן הצד דהוי כעין מעשה תנור אבל בשהאור מהלך תחתיו ס''ל דלאו פת הוא:
ואין יוצאין וכו'. ברייתא היא דאין יוצאין בפסח באלו שנעשו בחמה אבל יוצאין באלו שנעשו באור והאי מתניתא מסייעא לר' יוחנן:
פתר לה בסופגנין שנעשו באור. כלומר הא דקאמר ר' יוחנן בשנעשו ונאפו ע''י האש ומתני' בשנעשו ונאפו בחמה:
מתני' פליגא על ר' יוחנן. דהא קתני לכל אלו הסופגנין וכו' שפטורין מן החלה:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source